|
ארתרוסקופיה של מפרק הירך מבוצעת באופן אמבולטורי כלומר המטופל משתחרר לביתו לרוב למחרת הניתוח. באמצעות שיטה זו ניתן לטפל במגוון רב של בעיות מכאניות במפרק הירך שבעבר לא אובחנו כראוי או הזדקקו לפתיחה נרחבת של מפרק זה.
מצבים אלו כוללים: גופים חופשיים במפרק, קרעי המעטפת הסחוסית של מפרק הירך, פגיעה במשטח המפרקי של ראש הירך והאצטבלום, תת התפתחות של המפרק, אבחון וטיפול במחלות סינוביאליות, לאחר שבר במפרק, שחיקה ניוונית (אוסטאוארתריטיס), זיהום ולצורך אבחון בעיה מכאנית או כאב במפרק הירך.
מבנה
מפרק הירך הינו מפרק דמוי מכתש ועלי המאפשר לירך לנוע קדימה, אחורה, לצד ובתנועה סיבובית. המכתש הינו שקע בעצם האגן (האצטבלום) והעלי הינו ראש עצם הירך וצוואר הירך. משטחי המפרק מצופים סחוס חלק. סביב שפת האצטבלום טבעת סחוסית הנקראת לברום. טבעת זו חשובה להעמקה ואטימת המפרק, פיזור עומסים במפרק ויציבות. המפרק מוקף רצועות ושרירים חזקים, כלי דם ועצבים ראשיים לגפה.
.bmp?id=9269344) .bmp?id=9269345) .bmp?id=9269346)
הניתוח מבוצע דרך 2-3 פתחים זעירים בעור דרכם מוחדר אנדוסקופ וכלים ניתוחיים דקיקים.
לשם החדרת האנדוסקופ למרווח שבין האצטבלום לראש הירך יש למתוח את הגפה המנותחת ולוודא תחת שיקוף רנטגן שנוצר מרווח המאפשר החדרת מיכשור הניתוח באופן בטוח מבלי לפגוע בסחוסי המפרק ובטבעת הסחוסית העוטפת את האצטבלום – הלברום.
.bmp?id=9269348) .bmp?id=9269347)
הסיבה השכיחה ביותר לארתרוסקופיה של מפרק הירך היא מצב צביטה בין הירך לאצטבלום (femoroacetabular impingement). במצב זה נגרם נזק לסחוס המפרק ובהמשך לשינוי ניווני במפרק עקב מיקרוטראומות חוזרות לסחוס המפרקי וללברום. הנזק נגרם עקב התנגשות בין ראש הירך לאצטבלום בשל עיוות מבני גרמי (א).
.bmp?id=9269351) .bmp?id=9269350)
בניתוח ארתרוסקופי ניתן לטפל בפגיעה בסחוס המפרק ושיוף עצם בולטת הגורמת לפגיעה זו. במידה וקיים קרע בטבעת הסחוסית סביב המפרק – הלברום, מבוצעת תפירה והצמדת הלברום לאגן בעזרת עוגנים. העוגן הינו משתל דמוי בורג זעיר המוחדר לעצם.
הניתוח מביא לשיפור תפקודי, הפחתת כאב מהירה וכנראה גם לעצירת קצב הרס המפרק. מומלץ לחפש בכל קרע ידוע של הלברום הסבר על רקע מבנה פתולוגי של ראש הירך, אצטבלום או שניהם כגורם סיכון לקרע בלברום ולפגיעה בסחוס המפרק.
.bmp?id=9269354) .bmp?id=9269353)
השיקום לאחר הניתוח: הינו מפתח חשוב לתוצאה מוצלחת. לכל פעולה ניתוחית קיים פרוטוקול שיקום ייחודי. ככלל ניתן דגש להנעה מוקדמת של המפרק וניידות.
השיקום מבוצע במכון לפיזיותרפיה על ידי פיזיותרפיסט/ית ומשולב בתרגול עצמי בבית.
דריכה מלאה מותרת ברוב המקרים פרט למצבים בהם בוצע תיקון של הלברום, עידוד צמיחת סחוס לאחר ניקוב העצם התת סחוסית (microfracture) או במצב בו קיים חשש לשבר בצוואר הירך כתוצאה מנשיאת משקל מלאה. במיקרים אלו יש להמנע מנשיאת משקל בין שבועיים ל6 שבועות בהתאם לסוג הניתוח.
חזרה לעבודה משרדית אפשרית כעבור 3-4 שבועות לאחר הניתוח, נהיגה- 4-6 שבועות, הליכה מאומצת 12 שבועות וריצה – 4 חודשים.
מי לא מתאים לניתוח? חולים הסובלים משחיקה ניוונית מתקדמת של מפרק הירך מתאימים לניתוח החלפת מפרק. ארתרוסקופיה לא צפויה לשפר באופן מהותי את מצבם התפקודי ולא תדחה באופן משמעותי את מועד ניתוח החלפת המפרק. יוצאים מהכלל הינם חולים הסובלים מנעילה מכנית של המפרק על רקע גופים חופשיים או קרע גדול בלברום והפרעה מכנית משנית. במצבים אלו ארתרוסקופיה שמטרתה סילוק הגופים החופשיים והלברום המרוטש שנתפס בין חלקי המפרק תביא להטבה משמעותית לזמן הקצר ובינוני.
סיבוכים: ארתרוסקופיה של מפרק הירך הינה שיטה ניתוחית בטוחה למדי. שיעור הסיבוכים בניתוח זה עומד על 1-5%. הבנת הסיבות לסיבוכים הביאו לירידה ניכרת בשכיחות הסיבוכים. הסיבוכים לרוב משניים למתיחת הגפה המנותחת – מתיחת יתר או מתיחה בלתי מספקת. בעוד מתיחת יתר עשויה לגרום לנזק עיצבי ולפיצעי לחץ , מתיחה בלתי מספקת עשויה להביא לקושי בתמרון המכשירים במפרק, דבר העשוי להביא לפגיעה בחלקי המפרק השונים. בניתוח מותחים את הרגל המנותחת כנגד כרית רחבה בין הרגליים. לעיתים הדבר גורם להפרעה זמנית בתפקוד עצב לאיבר המין ולכן עשויה להיגרם הפרעה זמנית בזקפה. סיבוך נדיר זה חולף במרבית המקרים בטווח של מספר ימים עד מספר שבועות.
סיבוכים אחרים נדירים – זיהום, דימום, פגיעה ישירה בכלי דם, עצב והסתיידות ברקמות הרכות סמוך למפרק.
יש להערך לקראת הניתוח – קביים, טיפול תרופתי לשיכוך כאב, תור לפיזיותרפיה לשיקום מיידי לאחר הניתוח, חופשת מחלה למשך 6 שבועות לפחות.
בהצלחה והחלמה מלאה ומהירה!
נכתב ע"י דר' אהוד ראט
מנהל היחידה לאורתופדיה זעיר פולשנית
נערך ע"י דר' אורן צביאלי
|
|
בעיות נפוצות נוספות
ניתן לצפות במידע נוסף בנושא מפרק הירך כאן:
|
.jpg?id=8616841)
