שיטת הדמיה באורתופדיה

בדיקות מיוחדות לפגיעות ספורט ומפרקים  פגיעות ספורט ומפרקים עשויות להיות קלות, ללא שבר בעצמות סביב המפרק ולכן לא יודגמו בצילום רנטגן רגיל. לכן יש לעיתים צורך להיעזר בבדיקות נוספות. MRI – ראשי תיבות של Magnetic resonance imaging. בדיקה זו מנצלת את התכונות המגנטיות של אטומי המימן בגוף. הבדיקה מבוססת על שדה מגנטי וגלי רדיו ואין בה קרינה הקיימת בצילום הרנטגן. הבדיקה מדגימה רקמה רכה כגון שריר, גיד, רצועות וסחוס באופן הטוב ביותר. לעומת צילומי רנטגן וCT שמראים טוב את העצמות, הMRI הינה ההדמיה המדויקת ביותר של הרקמות הרכות.    MR – ארתרוגרם: במצבים בהם מעוניינים להראות מבנים תוך מפרקיים ולאבחן נזק לרצועות או סחוס ניתן להזריק חומר ניגוד לתוך חלל המפרק טרם ביצוע הבדיקה. חומר הניגוד מבליט את המבנה או הפתולוגיה שבתוך המפרק ומקל על האבחנה. בתמונה מימין – MRI-ארתרוגרפיה של מפרק הירך, משמאל - צילום במהלך ארתרוסקופיה של מפרק הירך המראה גופיפי סחוס חופשיים במפרק אולטראסאונד – בדיקה זו מבוססת על שידור גלי קול קצרים לתוך הרקמה וקבלת תמונה הודות לחזרת גלים אלו. מכשיר הבדיקה מונח על האזור הנבדק ומשדר גלי קול בתדירות גבוהה. גלים אלו חודרים את הרקמות וחוזרים למכשיר הבדיקה בצפיפות שונה בהתאם לסוג הרקמה בה פגעו. המכשיר מתרגם את האותות שחזרו לתמונה. בדיקה זו יעילה בפרט להדגמת רקמה רכה כגון שריר, גיד, רצועות ונוכחות נוזל ברקמה. שימוש בבדיקה זו נפוץ להדגמת קרע בגידי הכתף. במרפאתנו אפשרות לביצוע הבדיקה בביקור הראשון

 
 
 
 
 
 
 
נכתב ע"י דר' אהוד ראט
נערך ע"י דר' אורן צביאלי